Home

אחת ההבחנות הדקדוקיות המעניינות שקיימות לא רק בעברית, ולכן נתקלים בהן גם בלימוד שפות אחרות, היא ההבחנה בין "פועל יוצא" ל"פועל עומד" (באנגלית: "transitive/ intransitive verb") – הראשון הוא פועל שיכול לקבל אחריו מושא (ישיר), והשני הוא פועל ש"עומד לבדו" ולא יכול לקבל מושא*. ההבחנה היא "יכול/לא יכול לקבל" – ולא "צריך/לא צריך לקבל" – כי בהרבה פעלים יוצאים אפשר להשתמש גם בלי מושא, וזה בסדר, בדרך כלל בשינוי קל של המשמעות או של הדגש הרטורי (למשל: "הוא כבר אכל" לעומת "הוא כבר אכל את העוגה"). עם פעלים עומדים עניין המושא פשוט לא עובד (נסו לייצר משפט בעל משמעות עם הצירופים "הוא קם את…" או "הוא צדק את…").

אפילו בעלי עניין בלשון נוטים לא לזכור את קיומה של ההבחנה הזו, גם אם הם נתקלו בה פעם בשיעורי דקדוק. לדעתי היא שימושית מאוד בלימוד שפות זרות, לאור העובדה שאין בהכרח חפיפה בין קבוצות הפעלים היוצאים והעומדים בשפות שונות, ורוב המילונים שאנחנו משתמשים בהם מציינים לצד כל פועל מאיזה סוג הוא (בעברית: פ"י/ פ"ע; באנגלית: vt/ vi). כדאי לכם לשים לב לזה בפעם הבאה שאתם פותחים מילון בשפה זרה. לפעמים זה עוזר מאוד, בעיקר במילונים שאין בהם "דוגמאות שימוש".**

בשפת אמנו ההבחנה שלנו בסוג הפועל היא בדרך כלל אינטואיטיבית, ואנחנו משתמשים בפעלים "נכון" (עם/בלי מושא ישיר) כחלק מרכישת השפה הטבעית שלנו. אבל מתברר שלא תמיד. יש כמה פעלים שלא מעט דוברי עברית ילידיים התחילו להשתמש בהם כבפעלים יוצאים, והם מעולם לא היו כאלה. לפעמים זו בעיה של הִתאנגלזוּת העברית (למשל: "הוא שרד את המלחמה"), אבל במקרה של "דייק" אין לי שום הסבר מלומד מאיפה היה יכול השימוש ה"יוצא" ("דייק את…") להתגלגל לטקסטים של לא מעט כותבים אהובים ומוערכים. מאז ימיי בעריכת ביקורות תרבות בעיתונים (שבהן נאלצתי לקרוא שוב ושוב על סופרים ש"דייקו את תיאוריהם עד כאב") ועד היום – כשכותבי תזות פונים אליי לעריכה אקדמית כדי ש"אדייק להם את הניסוח" ומקורביי הקולנוענים כותבים דראפט שלישי ורביעי כדי "לדייק את התסריט" – נדמה לי שהשימוש הזה הולך ומתפשט. אבל בעברית שאני למדתי, "לדייק" פירושו או לעשות משהו באופן מדויק (ואז מדייקים בו ולא אותו) או להגיע בזמן לפגישה (ואז מדייקים, נקודה, בלי שום מושא).

אנשי השפה הדינמית יטענו בוודאי שאם הרבה דוברים משתמשים בזה, כנראה זה ממלא חסר בשפה שלנו. אכן, גם לי קשה לחשוב על פעלים יוצאים בעברית שיכולים לשמש במשמעות הזו (הפעולה שעושים לטקסט, לאבחנה או לניסוי כדי שבסוֹפה הם יהיו מדויקים יותר), חוץ מ"חידד", "מיקד" או "ליטש", שמתאימים רק בחלק מההקשרים. אז אני מבינה את החֶסר, אבל באותה נשימה אני חייבת להודות שלאוזניי המשפט "הוא דייק את הטיעון" צורם לא פחות מ"הוא צדק את הוויכוח". הפוסט הזה נכתב בתקווה שאם אסב תשומת לב לצרימה ולסיבותיה, כותבים יתחילו לשמוע אותה וימצאו דרכים יצירתיות להימנע ממנה. אולי לפעמים מספיק להעמיד דברים על דיוקם?

——————————————————————————————-

* למרבה הצער, בעברית גם "יוצא" וגם "עומד" הם פעלים עומדים, ולכן אי אפשר להשתמש בהם עצמם כדי לזכור את שמות הקטגוריות שהם מייצגים.

** אם, למשל, תפתחו מילון אנגלי בערך "open" (כפועל), תראו שהוא גם vt וגם vi. בעברית שתי המשמעויות האלה מתפצלות בין שני פעלים שונים (למעשה, כדרכה של העברית, אותו השורש קיים בבניינים שונים): "פָּתַח" הוא הפועל היוצא ("הוא פתח את החנות"), ו"נִפתח" הוא הפועל העומד ("החנות נפתחה"). לכן אתם עשויים לשמוע, למשל, דוברי אנגלית ילידיים שלומדים עברית אומרים "החנות פָתחה בשמונה".

השורה התחתונה

"דייק" בלי מושא

"דייק ב…" (אבחנה/תיאור/ניסוח)

"העמיד דברים על דיוקם" (כשמתייחסים לתוכן עובדתי)

"חידד/מיקד את…" (כשמתייחסים להבחנה בין דברים/טיעון לוגי)

"ליטש את…" (כשמתייחסים לסגנון)

הסבת התואר "מדויק" על התוצר במקום הדגשת הפעולה

("הדראפט הרביעי היה מדויק יותר")

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “ד: דייק את…

  1. הי ענבל, קראתי הכל, הסכמתי (להפתעתי!) עם כל מלה, צחקתי (בעיקר מהערך הזה) ונהניתי. נותר לי רק להצטער שאני החפיפניקית שתמיד ממהרת לא רושמת לעצמי כלום ורק סומכת על זיכרוני המידרדר אט-אט.
    מחכה בכיליון עיניים לערכים הבאים, ורק הצעה/בקשה קלה — אולי אפשר לעשות הערות שוליים שבהקלקה עליהן חוזרים בחזרה לאיפה שהפסקנו? כי ככה עד שמגיעים לסוף הערך כבר שוכחים איפה היתה הכוכבית.

    • הי יסמין! אני שמחה שהגעת לכאן. את ההצעה/בקשה שלך כבר קיבלתי מחבר, ושניכם צודקים בהחלט. רק בגלל מוגבלותי הטכנולוגית זה עוד לא שונה (אין לי מושג איך יוצרים היפרלינק בוורדפרס או בכלל). אני מקווה לפתור את זה בקרוב, עם קצת עזרה מחבריי הטכנופילים

  2. דראפט = טיוטא?
    נושא חן בעיני הבלוג שלך. תבורכי הן על היזמה והן על הבצוע.

  3. נשמתי לרווחה. חשבתי שרק אוזניי רגישות לצימוד "לדייק את", או גרוע מזה :"תן לי לדייק אותך"..!

  4. תודה רבה! הגעתי לכאן כדי להבין האם השימוש ב"לדייק את" צורם לי מסיבה הגיונית. ההסבר שלך מאד עזר והרגיע (ועל הדרך גם קיבלתי שיעור בדקדוק).
    תודה רבה 🙂

    • משמח לדעת שאנשים עוד מגיעים לפה, גם כשאני כבר לא… האמת היא שתכננתי לחזור לעדכן את הבלוג בשבועות הקרובים. את מוזמנת להירשם ולעקוב. כפי שבוודאי הבנת, זה לא ייצור עומס בלתי נסבל על תיבת הדואר שלך : )

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s