"אודות" היא לא מילת יחס. אל תיתנו לדמיון הצלילי שלה ל"about" (ולהמוני בלוגים) לבלבל אתכם. זהו שם עצם בריבוי (כמו "קורות" או "תולדות"), שהצירוף שלו למילת יחס קיימת ("על") משמש גם הוא בתפקיד מילת יחס ("על אודות…"). משמעות הצירוף (שמופיע במקרא) חופפת חלקית למשמעות מילת היחס המקורית, אבל היא ספציפית יותר (בדיוק כמו משמעויות הצירופים "על פני" או "על גבי" בהשוואה ל"על" כשלעצמה).
המילה "אודות" כמעט לא מופיעה במקורות העבריים מחוץ לצירוף היחס הזה, וכשזה בכל זאת קורה, היא מופיעה בתפקידים תחביריים שמתאימים לשמות עצם (כמו בדוגמה שאבן שושן מביא מתוך "צל הפוך" של חיים הזז: "ומשם למקצת קורותיו ואודותיו ותולדות ימי חייו"). אני לא יודעת איך קרה שרק אנשים מעטים, שרובם מקורבים לתחום העריכה, מודעים לעובדה הזאת, אבל נדמה לי שמספר הבלוגים האינטליגנטיים והרהוטים שיש בהם עמוד "אודות" (והסרטים האהובים שלנצח ייזכרו בעברית בשמותיהם המשובשים – "הכל אודות חוה", "הכל אודות אמא", "אודות שמידט") מוכיח סופית שההבהרה נחוצה.
הבעיה היא שגם הנטייה האוטומטית של חלק מהעורכים להחליף כל "אודות" ל"על אודות" נראית חסרת היגיון סגנוני במאה ה-21. קשה לי לדמיין, למשל, כותב או עורך שישתמש היום בטקסט לא-ספרותי בצירוף "על דבר", שמשמעותו דומה מאוד (גם הוא מופיע במקרא), ושנדמה לי שהיה מקובל למדי בעבר. אז איך קרה שדווקא "על אודות" נעשה תו תקן של גילדת העורכים? הייתכן שאנשי האסכולה הזאת רק רוצים להראות (ל-50 הקוראים שיידעו לזהות את התיקון) שהם מודעים לשגיאה שבפירוק הצירוף? או שגם אותם, כמו את רוב הכותבים בדורות האחרונים, פשוט הרגילו לחשוב שזו עברית "יפה יותר"?
אם כן, הייתי רוצה להזכיר פה את ההמלצה הנהדרת של אחד העם לבני דורו "רק אל תשנו … אף קוצו של יו"ד לשם סלסול הלשון בלבד" (במאמר בשם "הלשון וספרותה") ולהוסיף שבעיניי הנטייה לסלסול מגוחכת יותר ככל שהמילים המסולסלות קשורות פחות לתוכן הדברים. מילות יחס הן אחד התחומים המוזרים להפגין בהם עושר, יופי או מורכבות של שפה. אני רואה בהן (וגם במילות חיבור, ניגוד ועוד) ברגים שמחזיקים את מפרקי השפה, ולטעמי אין סיבה שדווקא הברגים יהיו מוזהבים, בעיקר כשהאיברים עשויים עץ או אלומיניום (מאותה סיבה מילת הניגוד האהובה עליי – אם עוד לא הבחנתם בזה בארבע הפסקאות האחרונות – היא "אבל", ולא אף אחת מחלופותיה המיופייפות). רוב מילות היחס בעברית הן קצרות, פשוטות ופונקציונליות, וגם אם יש להן כמה משמעויות אפשריות (כמו במקרה של "על"), כמעט תמיד ההקשר יבהיר לאיזה מהמשמעויות האלה כיוון הכותב. בואו נשמור את התזאורוסים לשמות עצם מופשטים (כשנצטרך לדייק ולהכריע, למשל, בין "שיבוש", "קלקול" ו"תקלה").
אז מה כן?
התיקון שאני מעדיפה ברוב הטקסטים שאני עורכת הוא החלפת "אודות" ל"על". זה, כאמור, הפתרון הפשוט כשמדובר ברצף טקסט (אפילו משפט אחד), שמספק הקשר ("סיפרתי לכם על החיבה שלי למילות יחס קצרות"), אבל הוא כמובן לא מומלץ אם אתם רוצים לתת כותרת לעמוד בבלוג שמספר עליכם, זה שבאנגלית קוראים לו "about"* (כאן נפוח בעיניי עוד יותר השימוש הנפוץ ב"על אודות"). במקרה הזה עדיף כמובן לציין על מה העמוד (עליי/ על עצמי/ עלינו/ על הכותבים/ על הבלוג) או לנסח את השאלה שעמוד המידע הזה משיב עליה (אפשר גם בלי סימן שאלה: מי אני/ מי אנחנו וכד'). במחשבה שנייה, אם אתם אנשים כותבים והחלטתם לפתוח בלוג, אני בטוחה שיש לכם המון רעיונות מקוריים לכותרת לעמוד הזה, עם או בלי מילות יחס. הנה כמה דוגמאות מבלוגים שביקרתי בהם לאחרונה:
מי זה/ אז מי אני?/ רק על עצמי/ מי כותב פה/ כמה מילים/ מה זה זה
נדמה לי שהאחרונה היא הדבר הכי רחוק מהנפיחות של "על אודות" שנתקלתי בו עד כה, ואני מחבבת מאוד את ההליכה שלה עד הסוף עם אידיאולוגיית האנטי-הגבהה (המודעת, לא זאת שמכסה על עילגות). רק מטעמי אינטגריטי אני לא מאמצת אותה בעצמי בבלוג הזה.**
—————————————————————————-
* ככלל, מילות יחס כשלעצמן לא מומלצות בתור כותרות. היוצא מן הכלל הוא אורי-ניסן גנסין, שאהב מאוד לתת כותרות כאלה וככל הנראה הביא את ז'אנר הכותרת המינימליסטית אל שיאו ("בטרם" ו"אצל" הם שניים מסיפוריו הידועים, וכותרותיהם מפתות בעיניי לא פחות מכמה מהכותרות מרובות הפרטים של בני דורו כמו "רשימותיו של מאלטה לאורידס בריגה" או "נבוכותיו של החניך טרלס").
** בקרוב אני מקווה לפרסם פה ביקורת מפורטת על שלל השימושים העודפים ב"זה" שחדרו לעברית (גם הכתובה) בהשפעת האנגלית. שיבוש הסלנג החינני "מה זה זה" הוא דוגמה נפלאה לאחד הנפוצים שבהם: שימוש ב"זה" במשמעות "is".
אַלְפוֹנִי 
איזה כיף ענבל לקרוא אותך. ת ע נ ו ג !!!
אני אוהב "על אודות", אבל גם אוהב ומעריץ את ענבל. על כן, אוותר על "על אודות" כמו שהפסקתי לאכול בשר.
מעריץ נאמן! לאנשים כמוך, שבאמת אוהבים ספרים של פעם עם מילים של פעם וגם יודעים להשתמש נכון במילים האלה, אני מרשה לפעמים "על אודות", אבל רק בהקשרים הולמים (לא בתקצירי סרטים, למשל)
מעניין שדווקא א' (העורך הלשוני החביב) היה בעד "על אודות" בתקצירי סרטים ואילו ק' (עורכת לשונית עסוקה למדי), המבכרת את קריאת שמה במילעיל, הביעה מיאוס גמור. עניין מגדרי ?
שלום רב!
אני מתרגם תכנה ותיק, ברבות מן התכניות שתרגמתי עד היום השתמש ב„על אודות“ מהסיבה הפשוטה שבמקרים מסוימים תרגמתי מערכת ובמקרים מסוימים תכנית ולכן ציון ההבדלים באופן שרירותי מקשה עלי ובמקרים מסוימים גם על הקורא.
עם זאת, מלבד כללי העברית אני משתדל לשמור גם על סימוני עברית נכונים: מקף כתף (־), גרש (׳), גרשיים (״), מירכאות („“ ולפי מקורות אחרים: „”) ועוד.
אני מודה שאני כופר במידה מסוימת ברעיון של אי־שימוש ב„על אודות“ בעיקר בגלל הסיבה שהצגתי לעיל וגם בגלל שאני חושב שהצירוף מתיישב די טוב ושהעין הישראלית עוד לא הספידה כראוי את המילה „אודות“ כמילה עצמאית ולכן אני עלול לגרום לבלבול למשתמשים חדשים במערכת.
המערכת עליה אני מדבר היא אובונטו אך יש עוד מגוון רחב של תכניות שאני שותף או התורם היחיד לתרגומם (VLC, LibreOffice, Firefox, טוויטר ועוד טובים ורבים).
בברכה,
ירון שהרבני.
אבל למה לא לאפשר לשפה את הברק המיוחד שלה כשאנחנו עוברים לכתב? למה "אז מי אני" הדיבורי עדיף מ"אודות"?
ובכלל, מהו "שיבוש לשוני"? הרי השפה חיה, מתחדשת ונוצרת כל העת. "אודות" שהיתה במקורה שם עצם בריבוי היא היום מילת יחס. מבחינתי, לא מדובר ב"שיבוש" אלא בחייה של שפה.
אני בהחלט מעדיפה "אודות" על פני "על" הסתמי, ובטח על פני "מה זה זה" – אבל הטעם האישי שלי הוא רק הטעם האישי שלי.
אהבתי מאוד את הבלוג! אבל הייתי שמחה אם לא היתה "שורה תחתונה" שנותנת הוראות פעולה למשתמשי השפה. הדיון מעניין יותר מן המסקנה.
נתקלתי בבלוג ממש במקרה והתאהבתי בו מיד. ממש כיף לקרוא.
יישר כוח!