הערה מקדימה (או פוסט אלטרנטיבי): כשהרהרתי מה התיקון הראשון שחשוב לי לכתוב באות ה', הנחתי שאבחר בנטייה להצמיד את ה' הידיעה לתואר הפועל (adverb) כשאחריו מופיע תואר ("היותר מוזרים", "המאוד מעניינת", "הכמעט אמיתי", "הכביכול מדעי", "הלכאורה פלילי"). הנטייה הזו מושפעת משפות זרות, בין השאר כי היא נגזרת מסדר מילים "לא עברי": בעברית תואר הפועל אמור להופיע אחרי התואר, לא לפניו (כמו באנגלית, למשל), ומי שדבק בסדר הזה ממילא יצמיד את הה' לתואר, כראוי ("המוזרים יותר", "המעניין מאוד" וכד'). חשבתי שזו תהיה הזדמנות טובה לומר כמה דברים כלליים על סדר המילים הטבעי לעברית – נושא שקשה להכניס לסד של מאגר השיבושים האלפביתי. אבל אז גיליתי שעמיתתי עינת קדם* כתבה על זה מזמן בפירוט מעורר הערכה (שאילתות למזכירות האקדמיה ללשון, הפניות לדיונים קודמים, מובאות מהמקורות). אז אני מפנה אתכם מיד למאמר שלה ומתמקדת במחלה אחרת באות ה', שהתברר שהיא נפוצה לא פחות, ונדמה לי שעליה חבריי מתקני הרשת טרם כתבו.
——————————————————————————–
את השימוש הנרחב בצירוף "התברר כ…", לצד וריאציה נפוצה פחות שמשקפת בבירור את מקורותיו הזרים – "התברר להיות…" (תרגום מילולי של "turned out to be") – זכרתי מתקופת עבודתי בעיתונים, אבל ייחסתי אותו בעיקר לחשיפה המופרזת שלי בשנים ההן לקבוצה מצומצמת של עיתונאים שניזונו כמעט רק מקריאת מגזינים באנגלית, ושהרבה מהביטויים האהובים עליהם היו תרגומים מילוליים של צירופים או מבנים אנגליים. זה תסכל אותי כבר אז, כי העברית של דור הכותבים הזה היתה יפה כשהם זכרו לכתוב בעברית, אבל לא תיארתי לעצמי מה יהיה היקף ההשפעה שלהם (או של הכתיבה המגזינית האנגלית שממנה הם עצמם הושפעו, ושהפכה מאז נגישה הרבה יותר) על הטקסטים ברשת 15 שנה אחר כך.
חיפוש בגוגל כדי לדלות דוגמאות לשימוש בצירוף הזה (כשנושא המשפט הוא שם עצם שמופיע לפניו) העלה שהוא פושֹה בכל מקום: בבלוגים ובפורומים קראתי על סמארטפון שהתברר כהצלחה, על שביל הליכה שהתברר כ"אסון", על רואה חשבון שהתברר כחאפר, על מפח נפש שהתברר כאי-הבנה ועל מיקום של פרויקט שהתברר כ"אמצע שום מקום", וכדוגמה לווריאציה התרגומית המובהקת מצאתי בחור אחד שלא סתם את הפה אבל התברר להיות ממש אחלה ובבלוג אחר עֵד במשפט אולמרט שהתברר להיות עד בעייתי. בין כל אלה היו בתוצאות החיפוש גם לא מעט כותרות מאתרי חדשות: מטען החבלה התברר כקוצב לב, הגניבה התבררה כטעות של הבנק, תרגיל הכיבוי התברר כהצגה לתקשורת. אבל נראה לי שאלופי ההתברר כ…/התברר להיות הם בני משפחת וויקי, שמשתמשים במבנה הזה כדי למסור כל עובדה היסטורית או מדעית ששונה מהציפיות או מהסברות הראשוניות של מישהו: בוויקיפדיה מינרל שנחשב חדש למדע התברר כנפטוניט (ובערך אחר יש גם חומר שהתברר להיות חומצה); השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות (מהשלטון הפולני) ביחסו ליהודים; ואחרי שהופרכה סברה שהיתה נפוצה במשך שנים, פירוש המילים שמהן נגזר שמו של הקנגורו התברר כ"חיה שניתן לאכול". הגדיל לעשות הוויקימילון, שהצירוף "התברר כ…" מופיע, ממש כך, כאחת מההגדרות שלו לפועל "יצא" במובן הסלנגי שלו ("יצא גבר", "יצא גדול" ודומיהם). יצא פארש, הוויקי.

התברר כברבור? "הברווזון המכוער", הספוילר
מה בעצם הבעיה שלי עם הצירוף הזה?
כפי שיכולתם להבין מההערה המקדימה שלי ומהפסקה הראשונה בפוסט עצמו, יש לי בעיה עקרונית עם מבני משפט מיובאים מאנגלית (בניגוד למילים מיובאות, שאותן אני דווקא מחבבת כשהייבוא נעשה "נכון" ובחן). על הבעיה הזו אני מניחה שתקראו כאן עוד הרבה – אני ממש לא סובלנית בעניין הזה. אבל מה במקרה הספציפי של הפועל "התברר" הופך את המבנה ל"לא עברי"? בעקבות חלק מהתגובות שקיבלתי על הפוסטים הקודמים החלטתי לוותר הפעם על ההסברים הדקדוקיים המסובכים (שדורשים מושגים כמו "אותיות יחס/שימוש", "משלימי פועל" ו"תכנים טענתיים") ולהתמקד בהרבה דוגמאות קונקרטיות (כבר היו מספיק, נכון?) ובהסבר סמנטי פשוט: כל מה שאתם צריכים לזכור כשאתם כותבים או קוראים משפט שכולל הטיות של הפועל "התברר" הוא שמשמעותו היא "נעשה ברור", ומיד תבינו בעצמכם – כלומר יתברר לכם – שמה שיכול להיעשות ברור הוא רק עובדות או מצבי עניינים, לא אנשים או חפצים. לכן שם עצם פשוט לא יכול להיות הנושא של הפועל הזה במשפט עברי (הנושא, במקרה הזה, יהיה בעצמו משפט שלם. תכף אדגים).
אז מה כן?
א. בשנים שבהן ערכתי לפחות פעם בשבוע טקסט שהצירוף הזה הופיע בו, ברירת המחדל שלי היתה להחליף את "התברר" ל"התגלה" ("רואה החשבון התגלה כחאפר" וכד'). השינוי מזערי (שלוש אותיות – רוב הסיכויים שאפילו הכותב עצמו לא יבחין בתיקון), והוא לא דורש תמורות תחביריות מרחיקות לכת במבנה המשפט, כי הוא משאיר דווקא את אות היחס (כ') ומחליף את הפועל שקודם לה לפועל שמתאים לה. ככה לפחות חשבתי כל השנים.
אבל בתחקיר שקדם לכתיבת הפוסט הזה נכנסתי לערך "התגלה" באתר רב-מילים (שברוב המקרים אני מחמירה יותר מהם בסיווג שימושים כשגויים), וגיליתי ששם סומן דווקא הצירוף שאני מעדיפה ("התגלה כ…") כלא תקני. האם שוב מדובר בתרגום מילולי מאנגלית ("revealed as") ומשום מה כאן אני לא שומעת את התרגומיות? ייתכן שבעברית גם את "התגלה" אי אפשר להסב על אנשים/דברים אלא רק על עובדות? זה לא מתיישב עם האינטואיציות שלי, כי בצורה הפעילה של אותו פועל ("גילה") אפשר בהחלט להשתמש בשני המקרים: אפשר, למשל, לגלות ארצות וגם לגלות עובדות חדשות על הארצות האלה. אשמח אם מישהו מהקוראים יוכל להאיר את עיניי (יש בלשנים עבריים בקהל? עובדי מלינגו?). עד אז אני משאירה את הצעת החלופה הפשוטה הזו, שלאוזניי נשמעת טבעית (ועברית) הרבה יותר.
ב. יש כמובן גם פתרון תחבירי מורכב ומדויק יותר: להעביר את "התברר" לתחילת המשפט ואחריו לכתוב משפט שקודמת לו האות ש' (משפט טפל), שהנושא התחבירי שלו הוא שם העצם הפשוט (האדם או הדבר שאינו מה שחשבנו שהוא), ושתוכנו הוא העובדה שהתבררה לנו בנוגע לזהותו/אופיו/מיקומו וכד': "התברר שרואה החשבון הוא חאפר", "התברר שהגניבה היתה טעות של הבנק", "התברר שמה שנראה כמו מטען חבלה הוא קוצב לב". אולי זה לא מתאים לכותרות סנסציוניות בוויינט, אבל המבנה הזה מדגיש שהשינוי שעליו מדווחים התחולל רק בידע שלנו על העולם ולא בעולם עצמו: רואה החשבון היה חאפר גם לפני שהעובדה הזו התגלתה ללקוחה המסכנה; ואשר לעובדה שקוצבי לב חיצוניים עשויים להיראות כמו מטעני חבלה, עובדה שהתבררה בשנת 2001 בדרך מצערת ביותר (איומי אקדח על חולה לב בקניון) – יש לקוות שהיא נלמדת מאז בתדרוכי שוטרים ומאבטחים ולא מתגלה בכל פעם מחדש.
במקרים שבהם התיקון התחבירי הזה לא מתאים, כנראה השינוי הוא בכל זאת בעולם, ואז ההתבהרות שלו בתודעתנו לא רלוונטית למשפט מלכתחילה: הסמארטפון לא התברר כהצלחה. למעשה, שום דבר חדש בקשר אליו לא התברר אחרי שהוא יצא לשוק. הסמארטפון פשוט הצליח. אם המומחים לא חשבו שזה מה שיקרה, אפשר לכתוב שהוא הצליח מעבר לציפיות, או אפילו בניגוד לציפיות, אבל הבירור היחיד שנעשה כאן הוא התחקיר של הכתב, ואין בכך חדשות שצריך לדווח עליהן. זה מה שכתבים אמורים לעשות: לברר את העובדות (הסמארטפון מצליח) ולפרסם אותן, עדיף בעברית.
——————————————————-
* דבורית שרגל כבר הבחינה בעובדה שיש לנו במשותף לא רק מקצוע ואובססיה אלא גם ראשי תיבות – ע"ק.
תודה רבה. כתוב בהיר וממצה, ובוודאי יעזור לי בעבודה.
כן. אני מחכה להמשך כשתגיעי לאות מ"ם, או אז תכתבי בלהט על "מסתבר" במקום "מתברר" (או על כל דבר אחר. תענוג לקרוא).
תודה ענבל! זה מזכיר לי עניין נוסף שחוזר, והוא השימוש ב"הסתבר" במקום שבו מתאים "התברר" אבל זה בהחלט עניין דחוף פחות לטיפול
ענבל, תודה על הרחבת האופקים. חלקנו בהחלט מתעניינים בהסברי דקדוק "מסובכים". אולי תקדישי להם משבצת בסוף, כמו "השורה התחתונה"?
הי, נילי. ברוכה הבאה. לא התכוונתי לומר שמכאן והלאה לא אשתמש עוד במושגים והסברים דקדוקיים. בתיקון המסוים הזה חשבתי שאני יכולה לנסות להסתדר בלעדיהם כדי לייצר הסבר נגיש יותר גם בחלק המפורט של הפוסט, אבל אני לא משוכנעת שבאמת הצלחתי להימנע מהם בסופו של דבר : )
כל עניין התקשורת עם קוראים אנונימיים חדש לי ומאתגר ומשמח. אני מקווה להכיר בהדרגה את הקוראים הקבועים ולהתאים את עצמי אליהם, אבל לפעמים התגובות סותרות. אני שמחה על כל מי שמגיע, מגיב, מציע הצעות או מבקש בקשות. קל לי קצת יותר להיענות או להתייחס אם המגיבים מציגים את עצמם ואני יודעת משהו עליהם (מה מקצועם, מה הקשר שלהם לכתיבה/עריכה, מה הביא אותם לבלוג).
אם התעניינת כי את מכירה את המושגים שכתבתי בסוגריים במשפט שבו כתבתי על מה החלטתי לוותר, נסי לקרוא שוב את הצעות התיקון שלי (בחלק "אז מה כן?") ולשבץ בתוכן את המושגים האלה (את יכולה להוסיף להם גם "פסוקית נושא"). אם את מתעניינת כי רצית ללמוד משהו חדש, אני בטוחה שעוד יהיו ערכים שבהם לא אצליח לנסח את ההסבר בלי המושגים המקצועיים, ואז כמובן אציג אותם קודם, כמו שהבטחתי כאן: https://alphoni.wordpress.com/about/
להדר וארנה יקירותיי מהירות התגובה (הגעתי לאישור התגובות של שתיכן רק בלילה, אבל כפי שאתן רואות, האסוסיאציות שלכן היו דומות): ברשימות הנושנות שלי, שעליהן מתבססים חלק מהפוסטים כאן, אכן היה שמור מקום לשימוש השגוי ב"מסתבר", אבל בבלוג כנראה כבר לא אכתוב עליו, ולא רק בגלל קצב העדכון הנוכחי שלי, שיביא אותי לאות מ' מתישהו בקיץ הבא, אלא גם כי גיליתי שהעניין הזה הוסבר כבר בכמה מקומות ברשת בפשטות ובבהירות המתבקשות.
הנה כמה דוגמאות, למען הקוראים שלא מודעים להבדלי המשמעות:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/11071201.aspx
(האקדמיה ללשון העברית)
http://editor4u.co.il/2009/05/07/מתברר-שמסתבר-זה-לא-מתברר
(חגית רוטשטיין)
http://www.2all.co.il/Web/Sites/bh_lashon/PAGE42.asp
(יאיר בן-חור)
ושאלה בעניין זה לכל הקוראים: האם את ההפניות להסברים מוצלחים של אחרים בנושאים שאני כבר לא חושבת שיש לי מה להוסיף עליהם (כמו שעשיתי גם בהערה המקדימה בפוסט הזה) עדיף לדעתכם לרכז במקום אחר ב"אלפוני" ולא להשאיר רק כלינקים מתוך רשומות קיימות?
(אני מדברת על פוסטים/מאמרים ספציפיים, מעבר לרשימה קבועה של בלוגים ואתרים מומלצים שאני מקווה להוסיף בקרוב)
לכאורה, הבעייתיות בצירוף "התגלה כ" מצויה באות השימוש "כ". לדיון רחב על כך ראי לאה צבעוני, עברית כהווייתה 1, עמ' 92, ("על ריבוי השימוש בכְּ").