Home

בניגוד לכמה מעמיתיי, אין לי בעיה עם רוב המילים הלועזיות שנקלטו בעברית באמצעות הפיכתן לפעלים. האפשרות להשתמש בשיטת השורשים כדי להטות גם מילים לועזיות בבניינים עבריים (ובאופן ספציפי בבניין פיעל, שגמישותו בעניין מספר אותיות השורש מרשימה אותי שוב ושוב) נראית לי עדות ליכולתה של העברית להכיל השפעות של שפות אחרות בלי לאמץ מילים בצורתן המקורית, על מאפייניהן הזרים. הנה דוגמה: "פַקס" היא מילה זרה בעליל – הברה אחת שרצף עיצורים (נדיר בעברית) בסופה; על "פקסימיליה"', השם המלא, אין טעם להרחיב את הדיבור בהקשר זה. המבנה של הפועל "לפקסס", לעומת זאת, לא שונה בהרבה מזה של פעלים עבריים מרובעים בבניין פיעל שנגזרו משמות (כמו "לכדרר"), והוא מייתר בעיניי את הצורך למצוא חלופות עבריות "טהורות" לשם המכשיר ולשם הפעולה הנגזרת ממנו. בדרך הוא אפילו מבדל את עצמו יפה מפועל מעוברת ותיק יותר ("לפַקֵס", שנגזר מ"פוקוס") באמצעות הפטנט העברי של הכפלת העיצור האחרון. אני לא יודעת איך חוקרי לשון קוראים לתהליך הזה (שלפעמים הוא טבעי ולפעמים הוא כלי בידיהם של מחדשי שפה מקצועיים). אני אקרא לו, לפחות ברשומה הזאת, "לפַעֵל מילים זרות".

הכלי הדקדוקי הזה נראה לי הכרחי בעיקר בתחומים שבהם יש לאנגלית יתרון לקסיקלי ברור – כלומר ברוב התחומים האקדמיים והטכנולוגיים – כשלמחדשי הלשון העברית אין סיכוי להדביק את קצב ההמצאות הזרות, וגם כשהם מנסים, אנחנו מקבלים לא פעם תפלצות לא שמישות (ונטולות הפוטנציאל האינסופי לגזירת פעלים שמתגלה בנרדפותיהן הלועזיות) כמו "שֹח-רחוק" של בן יהודה, או סתם מתחנחנות, כמו "זמריר" ו"מסרון"* של האקדמיה.

לכן אני מטלפנת, מפקסֶסֶת ומסַמסֶת בשמחה ובהנאה, וכשהטכנולוגיה מתנכלת לי והמחשב** נתקע, אני קודם כול מנסה לרַפרֵש. בתקופה שבה היו בסביבתי לא מעט מתכנתים, הסכמתי לפעמים לשמוע מהם איך הם מדַבּגים, מקַמפּלים ומקַנפגים (הם ביצעו את הפעולות האלה לעתים קרובות למדי ולא יכלו לחכות עד שמישהו אחר ימציא פעלים עבריים שיתארו אותן). בקיצור, אני לא פוסלת קטגורית את הנטייה לפיעול. רוב תוצריה חינניים בעיניי, ואנסה להימנע מהם רק אם יש להם מקבילות עבריות מקוריות שמישות. למשל: למה ללנקק לאתר אם אפשר פשוט לקשר אליו? (התרגום הישן של הפועל "to link" מתאים גם למשמעות החדשה של שם העצם); ו"לגגל" גם מכוער בעיניי וגם נשמע לי כמו פיעול של "giggle" (שכבר קיים כפועל מרובע עברי – לצחקק) ולא של "google". לכן אני מעדיפה "לחפש בגוגל": טוב צירוף סביר מפועל בעייתי.

רגע, אז למה לא "לגגל" אבל כן "לפקסס" (במקום "לשלוח פקס")? זה כמובן עניין של טעם, אבל אינטואיטיבית נראה לי שיש פיעולים "טבעיים" יותר ופחות. אם יש בלשנים בקהל הקוראים, אולי ההכללות שלהם יהיו מדויקות משלי. בינתיים אנסה לשחזר כאן עקרונות גזירה לא כתובים של פעלים משניים (עבריים ולועזיים):

● אם אפשר "להלביש" את כל עיצורי השֵם*** על תבנית שורש משולש וזה נשמע סביר – כך עושים

(עברי: פְּרָט ← לפָרֵט; דוושה ← לדווש; והגרסה הלועזית של אותו פועל: פֶּדַל ← לפַדל; במקרה הזה אני מעדיפה צלילית את העברית)

● אם התוצאה דומה לפועל קיים (וגם אם היא סתם נשמעת מוזר?) מכפילים את העיצור האחרון

(עברי מוצלח: כדור ← לכדרר; עברי לא מוצלח: פרסה← לפרסס; לועזי מיותר: לינק← ללנקק)

● אם יש בשם יותר משלושה עיצורים, משתמשים בתבנית של שורש מרובע, מחומש, משושה וכו'

(עברי מרובע: דורבן ← לדרבן; לועזי מרובע: פנטזיה ← לפנטז; לועזי מחומש: אינדקס  ←לאַנדקס;

לועזי משושה ומיותר – דקדוקית וגם רעיונית: טרנספר← לטרנספֵר)

● וגם אז קורה שמכפילים עיצור (פלירט  ←לפלַרטֵט, ולא "לפַלרֵט")

● אם יש רק שני עיצורים בשם, יוצרים מהם שורש "מרובע כפול"

(עברית: דף ← לדפדף; לועזית: זאפ ← לזפזפ; ג'אם ← לג'מג'ם)

● לעתים נדירות משמיטים עיצור מהשם. התוצאה תמיד זוועתית

(עברית: בינלאומי ← לבַנאֵם; לועזית: קונפיגורציה ← לקַנפֵג)

● אף פעם לא מוסיפים עיצורים שלא קיימים בשם.

ככה לפחות חשבתי עד לאחרונה. אבל אז עוד ועוד אנשים התחילו לכתוב "לג'נגל", כשכוונתם היתה לפַעֵל את  "to juggle" האנגלי, גם במובנו המקורי, הקרקסי (= ללהטט, שהוא ממילא פועל משנִי מרובע בעברית) וגם במובניו המטאפוריים (לתמרן בין מטלות, תפקידים או כמה בני זוג, רחמנא ליצלן) כלומר הם הוסיפו עיצור שלא קיים במילה המקורית (n). לפי כללי הגזירה הנ"ל, "לגַ'נגל" היה פיעול תקין אילו נגזר או משם העצם "jungle" (לג'נגל = להשמיע מוזיקת ג'אנגל?) או משם העצם "jingle" (ואז האקדמיה היתה מציעה במקומו את "לזמרר"?). אבל מ"juggle" (רק שלושה עיצורים) אפשר לגזור או "לגַ'גֵל" (לפי דוגמת "לגַגל" המכוערת) או "לג'גלֵל" (לפי דוגמת "לפקסס" החביבה). אני מקווה ששרבוב הנו"ן הנפוץ הוא טעות יחידאית ולא צורת פיעול חדשה.

אז מה כן?
אני מסתדרת לא רע עם שני הפעלים העבריים (המשניים) "לתמרן" ו"ללהטט", אבל אולי זה רק מראה כמה אני גרועה בג'אגלינג מכל סוג. אם אתם מרגישים שאתם כן נזקקים למילה האנגלית, תוכלו או להמשיך להשתמש בה כשם עצם ("אני מתַרגל ג'אגלינג", "אני משתפר בג'אגלינג", "אני אלוף הג'אגלינג המחוזי" וכד') או לבחור אחת מצורות הפיעול נטולות הנ' לעיל, שמהן אני מעדיפה את הגרסה מכפילת העיצורים. למעשה, "לג'גלֵל" נשמעת קצת כאילו זרקתם כרגע ארבעה כדורים לאוויר, אז יש לה ערך מוסף אונומטופיאי.

(הרהור אחרון: בהתחשב ביתרון הצלילי של ריבוי עיצורים במילה הזו על שלל משמעויותיה, ובשימוש ההולך ומתפשט בשם העצם רב העיצורים "מולטי-טאסקינג"  – שמשמעותו דומה לפחות לאחת ממשמעויותיה המטאפוריות – מפליא שעוד לא נתקלתי בפיעול שלו, "למַלטסק").

————————————————————————————————————–

* אני לא יודעת איך זה אצלכם. הודעות הטקסט שלי הן בדרך כלל מסרים ארוכים, מפורטים ומורכבים, שמנוסחים ומפוסקים היטב. אני מסרבת לקרוא להן "מסרונים", כאילו שלפתי אותם, קצרים וקולעים ומן המוכן, מתוך עוגיית מזל או עטיפה של בזוקה.

** הנה דוגמה למילה עברית מצוינת, שמשתמשת ביעילות בשורש רלוונטי ובמשקל מתאים, והיא אכן נקלטה כמעט בלי תחרות (ייתכן שסבא שלי דיבר על "קומפיוטר" כשההמצאה הגיעה לארץ, אבל בשנותיו האחרונות אפילו הוא השתמש במילה העברית).

*** בדרך כלל הפעלים המשניים בעברית נגזרים משמות עצם, אבל אפשר לגזור אותם גם משמות פרטיים ("לפסטר") או תארים (ראו "לבנאם" להלן). מכיוון שבאנגלית אותה מילה יכולה להיות גם שם העצם וגם הפועל (כמו שקרה עם "fax" ו"google"), במקרים האלה אפשר לומר שההפיכה לפועל נעשתה כבר באנגלית, והעברית רק מסגלת את הפועל האנגלי לתבניות שלה.

השורה התחתונה

מג'נגלים? זה נו"ן שלכם.

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “ג: ג'ינגול

  1. רבים רבים המאמרים שנכתבו על פעלים עבריים מבוססי-שמות לועזיים. בשובי לעולם העֵרים אפשפש בזכרוני או בגוגלי ואשלה כמה. הכללה אחת לא מדויקת שלך – לעיתים דוחפים שורש מרובע דווקא לא בבנין פיעל, ו/או דווקא לא בעי"ן הפעל: להשפריץ, לקלסטר (to cluster).
    לגבי הנו"ן האפנתטית (מוחדרת), היא אינה מפתיעה אותי כלל. הצרור [נג] (פונטית זו לא n אלא ŋ אבל נניח לזה) מאוד אהוד על דוברי העברית, אולי בהשראת הסיומת האנגלית -ing, והם ממציאים אותו גם כשאינו קיים במקור. מכירה את משחק הבדמינגטון? לא, כי ג' אין שם. אבל לכי ספרי את זה לזאפ.
    http://www.zap.co.il/models.aspx?sog=s-tennis&db751075=2386457
    כך גם הסנפלינג, שאיננו אלא הוספת קוליות לעיצור האחרון ב-snap-link, ועוד ועוד.

  2. אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שלג'נגל נגזר משם העצם שנכנס לפניה לשפה: ג'ונגלר (או ז'ונגלר, בעצם, הרי מקור המלה מצרפתית). אמנם המשמעות העממית של ז'ונגלר די שונה מג'אגלינג, אבל הניחוש שלי הוא שזה כנראה השפיע על גזירת הפועל.

  3. כשם שחבר הלאומים הפך לארגון האומות המאוחדות, כך גזרנו מבינלאומי את בִּנְאוּם (מלשון אומה ולא מלשון לאום).
    אולי לא פתרון מושלם, אבל האם את יכולה לחשוב על פתרון מוצלח יותר?

    גם בפועל לקנפג אני לא בטוח שיש השמטת עיצור.
    בהחלט ייתכן שמקורו אינו קונפיגורציה אלא שם הקובץ המכיל אותה:
    config.sys

  4. זכור לטוב שירו של אלתרמן (בתוך שירי הקרקס שבספר התיבה המזמרת) על "הז'ונגלר האשף". גם אני, כפשוט־יעל, נוטה להאמין שזהו מקורה של הנו"ן.

  5. אני מכירה ומשתמשת ב"לג'גלר", פועל הרבה יותר טבעי שנגזר פשוט ממי שעושה אותו – הג'אגלר. תמיד סלדתי מלג'נגל

  6. לתופעה השימושית יש שם בתפוצה לא רחבה מספיק, והוא "לשמפל" – כלומר, להפוך מילה לשם פועל.

  7. "למה ללנקק לאתר אם אפשר פשוט לקשר אליו?"

    "לקשר" פירושו ליצור קשר. כשאני רוצה "לקשר" את האתר שלי או את הבלוג שלי לאתר אחר אני כותב לינק – ובו מצויינת כתובת האתר. למעשה אני יכול "לקשר" את האתר שלי לאתר אחר אפילו בלי לינק – אלא סתם ע"י הערה מילולית בנוסח : "כדאי לכם לעיין באתר איקס.קום".
    "ללנקק", לעומת זאת, היא פעולה שמשמעה: לחיצה על לינק במטרה לעבור לאתר המצויין בלינק.
    "לקשר" היא פעולה עתיקת יומין שאפשר לבצעה גם בלי תיווך המחשב. אני יכול "לקשר" בין שני אנשים ע"י כך שאתן לכל אחד מהם את מספר הטלפון של השני. לפני שנים רבות היו מרכזניות שתפקידן היה "לקשר" בין מנוי טלפון שמבקש ליצור קשר עם מנוי אחר. הן היו עושות זאת ע"י העברת כבלים ופלאגים בין שקעים שונים.
    "ללנקק", לעונת זאת, היא פעולה ספציפית הקשורה בלעדית לעולם המחשבים.
    מדובר בעצם בשתי פעולות משלימות: בעל האתר "מקשר" את האתר שלו לאתר אחר באמצעות כתיבת הלינק, ואילו הגולש באתר "מלנקק" לאתר האחר ע"י הקשה על הלינק.

    • תודה על התגובה המפורטת והבהירה, אבל נראה לי שאני לא מסכימה עם רוב ההבחנות שלך. אנסה לפרט.
      בעניין המשמעות הראשונה של "ללנקק" (ליצור קישור מהאתר שלך לאתר אחר): כל מה שאמרת על משמעות הפועל "לקשר" נכון גם באנגלית. פועל ישן, שהיו לו שלל משמעויות בעידן הטרום-דיגיטלי, "אומץ" לשימוש גם במשמעות חדשה. לדעתי, אם האנגלית לא מצאה לנכון להמציא מילה חדשה לציון הפעולה החדשה הזו, אין סיבה להמציא מילה חדשה בעברית או לפַעל לצורך העניין את שם העצם האנגלי "לינק" (כמו שכתבתי בפוסט: "התרגום הישן של הפועל 'to link' מתאים גם למשמעות החדשה של שם העצם", שבמקרה הזה הוא גם הפועל). לטעמי זאת דוגמה מצוינת לקיום "מקבילה עברית שמישה" (וכבר כתבתי שה"שמישות", כמו הרבה דברים אחרים, היא בעיקר עניין של טעם).
      בעניין המשמעות השנייה (=להקיש על הלינק כדי לעבור לאתר אחר): מעולם לא נתקלתי בשימוש הזה. אתה מלנקק מאתר לאתר כשאתה רק הגולש? שמעתי "לוחץ על הלינק", "מקיש על הלינק", "מקליק על הלינק" (נדמה לי שבזה אני משתמשת בדיבור); ראיתי "מקושר לאתר אחר", "מופנה לאתר אחר" (אם כי זה מתאים יותר בעיניי לאפשרות שציינת שלא כוללת לינק אלא רק הפניה מילולית); אבל לא נתקלתי ב"מלנקק לאתר אחר" במשמעות הזו.
      אני מזמינה אנשים אחרים להביע את דעתם על האינטואיציה הבלשנית שלך.

  8. מצאתי את הפוסט הזה כי
    ynet כתבו לג׳נגל וזה הרתיח אותי. ואז רציתי לבדוק שאני לא טועה .
    מה יהיה עם העברית??

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s